החלטה בתיק בש"פ 1332/14

           ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ש' בן שלמה) מיום 22.1.2014 במ"ת 15207-06-13, בגדרה נקבע כי קיימות ראיות לכאורה כנגד העורר, ובית המשפט הורה על מעצרו עד לתום ההליכים.

1.        ביום 9.6.2013 הוגש כנגד העורר, יליד 1982, כתב אישום המייחס לו עבירת קשירת קשר לביצוע פשע יחד עם שניים אחרים, לפי סעיף 499 ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), רצח בכוונה תחילה בצוותא חדא לפי סעיף 300(א)(2) ביחד עם סעיף 29 לחוק, וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות בצוותא חדא לפי סעיף 333 ביחד עם סעיף 335(א) וסעיף 29 לחוק.

           מכתב האישום עולה כי במועד שאינו ידוע במדויק למשיבה, עובר לתאריך 3.4.2013, קשרו העורר ושניים נוספים בשם חיים רדה וברהנו (להלן בהתאמה: רדה וברהנו וביחד: השלושה) קשר לגרום למותו של ישראל עמר (להלן: המנוח). לשם קידום הקשר הצטיידו השלושה באקדח מסוג F.E.G. רדה הצטייד ב"חם-צוואר" לשם הסתרת פניו, והורה לעורר להודיע לו כאשר יבחין במנוח. תפקידו של ברהנו היה לנהוג ברכב המילוט. ביום 3.4.2013 אחר הצהריים, הגיע העורר לרחוב הרצל ברחובות או בסמוך לו, שם הבחין במנוח כשהוא יושב מחוץ למספרה. העורר הודיע לרדה טלפונית על מקום הימצאו של המנוח. בשעה 16:41 או בסמוך לכך, הגיע רדה, כשהוא נושא עימו את האקדח וכשפניו מוסתרות ב"חם-צוואר" למקום הימצאו של המנוח, כפי שדיווח לו העורר. רדה התקרב אל המנוח וממרחק של מספר מטרים ירה לכיוון פלג גופו העליון 10 כדורים לפחות. הכדורים פגעו במנוח וכן באדם נוסף בשם נאור, אשר ישב בסמוך לו. באותה עת המתין ברהנו בקרבת מקום ברכב המילוט, השלושה נמלטו ברכב מהמקום, נסעו במהירות ולא עצרו חרף העובדה ששוטר שנקלע למקום ירה לעבר הרכב ופגע בו. במהלך ההימלטות השליך מי מנוסעי הרכב את הנשק.

           כתוצאה ממעשיהם של השלושה, נפגע המנוח מ-7 כדורים בגב, ומכדורים בעורף בלחי בזרוע ובירך, פונה במצב אנוש לבית החולים ובשעה 17:20 מת מפצעיו. נאור נפגע מ-2 כדורים בשוק ובכף הרגל, פונה לקבלת טיפול רפואי ועבר ניתוח להוצאת הקליעים.

           בהמשך לאירוע המתואר לעיל, ועובר לשעה 18:00, הגיע העורר לדירה ברחובות, אשר נשכרה מבעוד מועד על ידי רדה. העורר שבר ושרף את הטלפונים הניידים ששימשו את השלושה, וטבל את כרטיסי ה-SIM בתוך דלי עם מים.

2.        בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה להורות על הארכת מעצרם של השלושה עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם, בשל מסוכנותם ובשל החשש לשיבוש הליכי משפט. צוין כי לחובתו של העורר 5 הרשעות קודמות בגין עבירות של אלימות, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, עבירות רכוש, החזקת אגרופן ועוד.

3.        רדה לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה נגדו, וביום 24.12.2013 נעצר עד תום ההליכים.

           בהחלטתו מיום 22.1.2014, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה והורה על מעצרם של העורר וברהנו עד תום ההליכים. בהחלטה נקבע כי יש במכלול הראיות, כדי להוות תשתית ראייתית לכאורית שדי בה לצורך הרשעה. בהחלטתו המנומקת עמד בית המשפט המחוזי על הראיות השונות לחובת העורר, ואלו יפורטו בהמשך. צוין בהחלטה כי הפאזל הראייתי שהוצג על ידי המשיבה, הוצג במלואו בפני העורר וניתנה לו הזדמנות להגיב עליו, אך הוא נמנע מלעשות כן, גם לאחר שהובהר לו שיש בכך כדי לחזק את ראיות המשיבה.

           עוד נקבע בהחלטה כי לאור המסוכנות הלכאורית כפי שעולה מהתכנון הקפדני, ולאור התוצאות הקשות של המעשה, לא תסכון חלופה שתוכל לאיין את המסוכנות, ואין מקום להורות על קבלת תסקיר מבחן.

           על כך נסב הערר שבפניי.

4.        עיקרו של הערר מופנה לנושא הראיות לכאורה. לטענת העורר, שגה בית המשפט קמא באופן ניתוח הראיות. לטענתו, אין במכלול הראיות כדי להביא להרשעתו בעבירת הרצח ובעבירות הנלוות; לא הוכח שנקשר קשר קודם בין השלושה; אין  כל ראיה אובייקטיבית לכך שהעורר שימש כתצפיתן, מה עוד שמהטלפון של העורר לא יצאה שיחה בזמן הרלבנטי. למצער, טוען המערער כי נוכח עצמת הראיות הנמוכה, יש להורות על שחרורו לחלופת מעצר.

5.        אפנה אפוא לבחינת הראיות לכאורה, כפי שעולה מהחלטת בית משפט קמא, ומחומר הראיות שבתיק, תוך התייחסות לטענות העורר. אקדים ואומר כי ערר שהגיש ברהנו על החלטת בית משפט קמא נדחה בהחלטתו של השופט ג'ובראן (בש"פ 1145/14 אמרה (ברהנו) למה נ' מדינת ישראל (25.2.2014).  

           לטענת המאשימה, הרצח של המנוח בוצע על ידי השלושה כיחידת חיסול, בעקבות "הזמנת עבודה" על ידי מאן דהוא. השלושה פעלו והתארגנו בהתאם תוך תכנון קפדני מראש: שכרו דירה, שכרו רכב מילוט, והשתמשו בטלפונים מבצעיים שהושמדו לאחר ביצוע הרצח. כפי שנראה להלן, לעורר מעורבות בכל אחת מהזירות - זירת הרצח, הדירה, המכונית והטלפונים המבצעיים.

           (-)     הדירה ברחוב הורביץ 30 (להלן: הדירה) - נשכרה ביום 24.3.2013 על ידי רדה.

           ( - )   רכב מזדה אפור (להלן: רכב המילוט) - נשכר כחודש או חודש וחצי קודם לרצח.

           (-)     עדותו של א.מ, שמסר כי שבועיים לפני הרצח העורר ביקש ממנו שינהג עבורו, ושאל אותו אם הוא מכיר את רחוב הרשנזון, הרחוב בו מתגורר המנוח. העד זיהה את תמונות השלושה.

           (-)     צילומי מצלמות אבטחה עד שעת הירי - זיהויו של העורר במספר מצלמות אבטחה (של מתחם לביא והמכבסה), נעשה כמי שלבש חולצה בגוון תכלת עם חלקים לבנים בכתפיים, חולצה "ייחודית" שניתן לזהותה בתמונות. כן זוהה העורר על ידי העדה רחל לביא, אם של חבר משותף. נעמוד להלן על צילומי מצלמות האבטחה:

           בשעה 14:00 נחזה ברהנו מגיע ברכב המילוט למכולת של משפחת לביא, שם פגש את העורר והשניים עלו לרכב המילוט, כאשר ברהנו נוהג והעורר במושב לידו.

           בשעה 14:40 נחזה העורר יושב מול המכבסה.